אוכלוסיות התריפס הקליפורני – Frankliniella occidentalis מגיעות לשיאן בעונת האביב ומהווה הן נזק ישיר לפרי והן סכנת מדבק של הווירוס Tomato spotted wilt virus (TSWV) בחבל הבשור, צפון- מערב הנגב. נזקי התריפס והווירוס פוגעים קשות בגידולי פלפל ועגבנייה. החלטנו לבחון את השימוש ביריעת פלסטיק שקוף (80 מיקרון) על גבי צדי בית הרשת כחסם מכאני לחדירת התריפס בחודשים מרץ-מאי בהם סיכויי ההדבקה בווירוס גבוהים במיוחד. כיסינו את כל צידי המבנה על מנת לצמצם את חדירת התריפס והשוונו למבנה לא מכוסה. ניטור התריפסים נעשה באמצעות מלכודות דבק כחולות שהוצבו בתוך ומחוץ לכל מבנה. הרושם הוא שישנה הפחתה משמעותית בחדירת התריפס במבנה עם דפנות הפלסטיק בהשוואה לרשת 50 מש בלבד בצידי המבנה. לפני הסרת הפלסטיק, מספר התריפסים שנלכדו במבני הטיפול היה כמחצית מהמספר בביקורת אך תוצאה זו הייתה מושפעת מלחץ ההדבקה בשטח. לאחר הסרת הפלסטיק, חלה עלייה דרסטית לקראת סוף יוני של התריפסים במבנה ושוב מגמה דומה חלה גם בביקורת. יש להניח כי קציר החיטה וסיום הפריחה של פרחי הבר, הביאו את התריפסים לחפש מזון על צמחים תרבותיים ובכך גרמו לירידה באוכלוסיית התריפס בחוץ ומאידך לעלייה בקצב ההתרבות של התריפס בתוך המבנה. מעניין היה לראות כי מספר התריפסים בפרחים היה קורלטיבי למספרם במלכודות רק במבנה הביקורת ולא בטיפול. הצבת המלכודות בכיוונים השונים ובגבהים השונים לא הראתה שונות מובהקת מבחינת מספר לכידות התריפסים ובהשוואה בין המבנים, אך קשה לקבל כאן תמונה ברורה שכן המבנים היו מרוחקים אחד מן השני והתנאים החיצוניים כמו לחץ ההדבקה היו שונים. יש לחזור ולבצע את הניסוי במבנים קרובים תחת תנאים דומים.